וניה לומוב, 16, רוסיה

קמפוס הוא מחנה בלתי רגיל... הרבה יותר ממה שמצפים ממנו.
אני זוכרת שכשאני הגעתי בפעם הראשונה כל היום הראשון בכיתי שאני רוצה הביתה ובכלל לא ידעתי מה מצפה לי.
זהו מחנה שלכל אחד יש הזדמנות להתבטא בדרך שלו, באומנות שלו - אבל מעבר לפקולטות, שאנחנו עוברים בהן דרך ארוכה מהדברים שידענו קודם לדברים שנדע אחרי זה לעשות - יש גם מגוון פעילויות וחיבור לתרבות היהודית שאף פעם לא חשבתם שתחוו.
כבר ביום השני רציתי להישאר שם לתמיד ומאז נסעתי לקמפוס פעם שנייה ופעם שלישית.
כל שנה היו את הילדים שלא התחברו תחילה אבל דאגתי להראות להם את היופי שבמחנה משום שמרוב הנטייה שלהם לפסול דברים הם לפעמים לא רואים את היופי בו.
אגב, אם אתם חושבים שרק למדריכים יש מילה במחנה אז אתם טועים - גם ממכם יבחרו קבוצה מייצגת שתוכל לעמוד על שלה ועל הדברים שאתם רוצים הם יהיו הועד המנהל בראשם יהיה נשיא (או נשיאה)...
את כל השאר תגלו כבר במחנה ואני אפסיק לגלות לכם סודות!
מאחלת לכם להנות למרות שאני יודעת שזה בטוח יקרה...
ממני, אלינה...
שלום!
אני זמיר דובינסקי בן 16 ואני היתי כבר שנתיים בקמפוס
ואני מאוד מהנתי ואני גם מתכנן ללכת גם השנה
וזה היה אחד הדברים הטובים שעשיתי בחיים
נהנתי מהפקולטות, מאיך שהכל עובד, מהאנשים שהיו שם איתי ובכלל הכל!
אני גם ממליץ לכולם ללכת ולהרשם!